לסרי נ' נזקי טבע בחקלאות בע"מ

פסק דין

1. התובע הוא חקלאי שמגדל צמחי נוי. הנתבעת היא חברת ביטוח שעוסקת בביטוח נזקי טבע בחקלאות.

2.ביום 22.10.09 רכש התובע פוליסת ביטוח, אשר לדבריו נמסר לו שתהא בתוקף לשנה ממועד רכישתה, אך בדיעבד הסתבר לו שהסתיימה ביום 30.6.10, היינו כשמונה חודשים לאחר רכישתה.

הנתבעת טוענת כי התובע רכש את הפוליסה ל"עונת הביטוח", שמתחילה ביום 1.7.09 ומסתיימת ביום 30.6.10. הנתבעת טוענת כי התובע ידע שהפוליסה תהא בתוקף רק עד תום "עונת הביטוח", וכי כיוון שרכש אותה רק לקראת סוף אוקטובר 2009, ידע כי תוקפה יסתיים כעבור כשמונה חודשים, בסוף יוני 2010. על כן דחתה הנתבעת את דרישת התובע להשיב לו חלק יחסי מסכום פרמיית הביטוח ששילם.

3.בתביעה זו תבע התובע את ההחזר היחסיכאמור, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה מהטעמים שצויינו לעיל. עוד נטען בכתב ההגנה, כי הסיכון העיקרי לפגיעה בחממות הפרחים קיים דווקא בתקופת החורף ולא בתקופת הקיץ. טיעון זה נסמך על סטטיסטיקה מהעשור האחרון, ולפיה שיעור הפיצויים בגין נזקי טבע, שהנתבעת נדרשה לשלם בגין נזקים בחודשי הקיץ, הוא נמוך במידה ניכרת לעומת שיעור הפיצויים בגין נזקים בתקופת החורף.

על כן טוענת הנתבעת כי התקופה, שבה עמדה הפוליסה דנן בתוקף, מכסה את התקופה העיקרית של נזקים צפויים לחממות הפרחים, וזה הוא לטענתה טעם נוסף שבגינו יש לדחות את התביעה להחזר סכום יחסי של הפרמיה.

התובע חולק על הטענה שהנזקים לפרחים צפויים בעיקר בתקופת החורף, אך ניתן לומר שבעניין זה הציגה הנתבעת בכתב הגנתה לפחות נתונים סטטיסטיים לתמיכה בטענתה זו.

4.התובע העיד כי נציג הנתבעת, מר רופא, שהוא מתאם שיווק ארצי אצל הנתבעת, ניסה לשכנע אותו לרכוש את פוליסת הביטוח לצמחי נוי, שבה מדובר. זו פוליסה יקרה, שעלות הפרמיה שלה 34,693 ₪. הנתבעת משווקת פוליסה זו בסוף חודש יוני ובתחילת יולי, מועד תחילתה של "עונת הביטוח", שהפוליסה נועדה לכסות.

התובע העיד כי בשנת 2009 הוא לא רצה לרכוש פוליסה זו, כי המצב בחקלאות לא היה טוב, ועלות הפוליסה גבוהה. על כן לא רכש את הפוליסה בתקופה שבה נשלח אליו מכתב השיווק של הנתבעת (בחודש יולי), אולם בחודש אוקטובר דובר בתקשורת על צפי לחורף סוער, ואז נעתר התובע לפניותיו של מר רופא והחליט, בסוף חודש אוקטובר, לרכוש את הפוליסה. התובע העיד כי שאל את מר רופא לכמה זמן יהיה הביטוח, "והוא אמר: "לשנה, מעוד שלושה ימים,

דהיינו – שנה החל מ- 1.11.09. שאלתי אותו כמה פעמים מתי מסתיים הביטוח, והוא אמר: שנה מעוד שלושה ימים" (בעמ' 2 לפר').

מר רופא הטיח בתובע כי רק בסוף יוני 2010, כשרופא התקשר אל התובע על מנת לחדש את הפוליסה – "רק אז שאלת אותי בפעם הראשונה, שיש לך ביטוח עד אוקטובר, ואמרת לי שאבטל את הפוליסה, כי לא יצא לך ממנה כלום".

התובע כפר בתוקף בדברים אלה: "אני שומע את זה פעם ראשונה. זו המצאה. אני לא מאמין שאתה אומר את זה".

התובע העלה כבר בכתב התביעה את טענתו, כי נציג הנתבעת מסר לו, שהפוליסה תהא בתוקף לשנה. בניגוד לכך, גירסתו של מר רופא, כאילו רק עם תום תקופת הפוליסה העלה התובע, לראשונה, בשיחה עמו, את עניין המועד של תום תקופת הביטוח – גירסה זו לא בא זכרה בכתב ההגנה, למרות שטענת התובע בעניין המידע שנמסר לו הועלתה במפורש בכתב התביעה.

הנתבעת לא נתנה כל הסבר לכבישת גירסה זו של מר רופא בדבר המידע שנמסר לתובע עם רכישת הפוליסה, בעניין מועד תום תוקפה.

איני מאמינה לגירסה כבושה זו של מר רופא, ואני מעדיפה על פניה את גירסת התובע.

5.לפיכך מסקנתי היא כי הנתבעת לא נהגה כלפי התובע גילוי נאות ותום לב כנדרש, בשלב המשא ומתן, ולא הבהירה לו כי תקופת תוקפה של הפוליסה אינה למשך שנה שלמה, אלא רק עד יום 30.6.10, וכי למרות זאת נדרש הוא לשלם את מלוא סכום הפרמיה.

בהתאם לכך אני מקבלת את טענת התובע, כי מגיע לו החזר של חלק מסכום הפרמיה ששילם.

לגבי סכום ההחזר, מקבלת אני את טענת הנתבעת, כי אין לחשב אותו לפי ממוצע שווה לכל חודשי השנה, אלא תוך התחשבות בטענתה כי הנזקים העיקריים, שצפויים להיות מכוסים על ידי הפוליסה, צפויים להתרחש בתקופת החורף. עדותו של התובע, כי החליט לרכוש את הפוליסה באוקטובר, בשל תחזית של חורף סוער, תומכת בטענה זו של הנתבעת.

על פי חלוקה ממוצעת שווה של סך-כל סכום הפרמיה ל- 12 חודשים, היה מגיע לתובע החזר בסך 10,741 ₪ עבור תקופה בת מעט למעלה מארבעה חודשים שחסרה להשלמת 12 חודשים.